הסודות של העולם 

מעולם לא יצא לי להיות גרופית של אף אחד. אולי בגלל שאני לא טיפוס שמסוגל להעריץ מישהו, אולי בגלל שמעולם לא ראיתי מישהו שבאמת ראוי להערצה, ואולי בגלל שהערצה מבחינתי היא רק למישהו שגדול ממני בהרבה, ותכלס (מבחינתי לפחות) אין הרבה כאלה.
אבל מה שזכור לי היטב, שכשהייתי בגיל 8 לערך, אחי הזכיר בביתנו החילוני למהדרין (+שמירת כשרות וקבלת שבת בחיק המשפחה) את המילה "קבלה". שאלתי אותו: "מה זה?" והוא אמר: "זו תורת הסודות של העולם". וואו, כמה התפעלתי. הסודות של העולם... גם אני רוצה לדעת אותם.

"אבל זה רק לגברים, ומותר ללמוד את זה רק מעל גיל 40, ורק אנשים דתיים שלמדו תורה כל החיים", הוא הוסיף בנימה רצינית. אבל לי זה לא היה אכפת. הסודות של העולם... וואו... גם אני רוצה לדעת אותם.

בתמונה שזכורה לי לאחר מכן, אני עומדת עם חברותיי במסדרון בית הספר, בהפסקה (הייתי אז בכיתה ד', אם אני לא טועה), ומכריזה בפניהן שכשאהיה גדולה אני אלמד קבלה! מה זה קבלה? הן שאלו, ואני עניתי כמבינה גדולה: "זה הסודות של העולם".

כשגדלתי השארתי את אותו אירוע מכונן באחת מפינות ההמתנה במוח, ובגיל 18, כשלמרבה צערי, או למרבה מזלי, נוכחתי לא פעם, שבמציאות הזו שום דבר אינו יציב, קבוע ובטח לא מושלם, שוב התעורר בי הצורך לצרוך לתוך נבכי נשמתי איזו אמת, או אם תרצו, אפשר להאשים את ידיי שהחלו לגלות עצבנות יתרה, ויצאו לחפש אחר כלי חפירה שבעזרתו יוכלו לנבור... אחר מקור האור. באמת מעט זיכרונות ילדות נותרו לי, אבל משום מה האירוע הזה נחרט בי בברור.

לימים שמעתי אודות הזוהר, ועל האיש שכתב אותו - רבי שמעון בר יוחאי. ואני יכולה להעיד, שאולי זו לא הייתה הערצה, כי כלל לא הבנתי במה מדובר, אבל בתוכי התעוררה לראשונה תחושה שיש כאן משהו גדול ממני לא בכמה מידות, אלא במרחק גלקסיות שלמות. הרגשתי ללא עוררין, שזו עלולה להיות האמת היחידה שאמצא בחיים.

חיי הזוהר באור הקבלה
ולא התבדיתי, אני מודה. הקבלה, ששורשיה טמונים אי שם עמוק בנשמת האדם, יונקת את החוכמה הגלומה בה מיסודות הבריאה. שלא כמו תורות רבות וטובות, היא אינה מבוססת על פרי דמיונו של איזה גורו משוגע, פילוסוף בעל דעה משתנה ("הכל מים"- תאלס, "העולם הוא אש" - הרקוליטוס) או מוביל דעת קהל שנשען על פסיכולוגיה רכה. ספר הזוהר, שהוכתר בימינו לספר הסגולות, הקסמים והכישופים, זכה אולי ליחסי ציבור חזקים, אבל כלל וכלל לא מדויקים.

כדי להבין מאין שאובה אותה חוכמה עמוקה, אני רוצה להזמין אתכם לביקור מרתק אצל רבי שמעון במערה. רבי שמעון בר יוחאי, האיש שישב עם תשעת תלמידיו במערה קטנה בגליל, לפני קצת פחות מאלפיים שנה, לא היה עוד רב גדול שלמד בסתר תורה, הוא האיש שהוריד את האור העליון לעולם. אחרי 13 שנה של עבודה סביב השעון, יחד עם תשעת בני החבורה, כשהגיעה העבודה לסיומה, ננעל הזוהר הקדוש באלף מנעולים, והחל מסתובב בעולם אלפיים שנה, מחכה להתגלות...

ביום שישי נחגוג את ל"ג בעומר, שזהו יום פטירתו של אותו איש עצום. ולרגל האירוע המיוחד הזה אני רוצה לספר בקצרה אודות המתנה המופלאה שהוא הותיר אחריו לבני האדם.
אז מאין הוא "הוריד את האור לעולם" ובשביל מה?

תחילה חשוב שנדע, שרבי שמעון הוא מקובל. ומהו מקובל? לא כזה שקורא בקלפים או בקפה, לא כזה ש"פותח בזוהר" ואומר לך באיזה אות יתחיל שמו של הבחור שאיתו תתחתני, ולא כזה שמוכר לך בקבוק "מים קדושים" ב - 1000 שקלים דנדשים. מקובל הוא אדם שהגיע להשגת הכוח העליון, כוח האהבה ששולט במציאות, ומנהל אותה ביד רמה.

המקובל מתאר בספריו את מה שגילה בעולם הרוחני, אבל כאשר את או אני נפתח את ספר הזוהר לדוגמא, נמצא שם לכל היותר סיפורי אגדה מופלאים, כתובים ארמית. אבל לא ל"סיפורי האחים גרים" בגרסה היהודית התכוון המשורר, אלא המעטפת הזו היא רק הסתרה שנועדה למנוע מאדם שאינו מוכן לכך, להיכנס לתוך "הסודות של העולם".

אבל אם כל האקשן כתוב בצפנים נעלמים, שמותירים רק שבבי דרמה טובה עבור אחת שכמותי, אחת רגילה, לא מקובלת ולא בעלת איזו סגולה, מה עלי לעשות? כדי להבין את הכוח העצום שטמון בכתבים צריך להיות נקיים מבפנים. למה הכוונה? האדם במהדורה ראשונה, הוא מלא אהבה, אבל אהבה עצמית. אגואיזם. ואילו המקובל גם הוא מלא אהבה, אבל אהבה שונה בתכלית - אהבה לאחרים. כדי לפתוח את המנעולים שחותמים וסוגרים בפני את הזוהר, עלי להוציא "מהדורה שנייה" של עצמי. כלומר, לקנות לעצמי טבע שני, טבע כמו של הכוח העליון, טבע של נתינה ואהבה לזולת. כשאפתח את מנעולי ליבי, ואניח לאהבה לזרום דרכי לאחרים, במקום לנסות לנעול אותה על סורג ובריח בתוכי, אז יפתחו בפני גם מנעוליו של הזוהר. ויחד עימו יפתחו לי סוף סוף... הסודות של העולם. לא אמצא שם איזו "רשימת סודות לשימושי האישי", אלא הספר ישמש לי כמפת דרכים, שמובילה לתוך הרפתקה אין סופית במשעולי העולם הרוחני, הרפתקה לתוך עולמי הפנימי.

למי שלא ידע - 1995 שנת הפריצה הגדולה
אם הכל כל כך סודי ומסתורי, מי אמר בכלל שאנחנו צריכים להתעסק באותה חוכמה נעלה? אז זהו, למי שלא ידע, בעל הסולם, גדול המקובלים של המאה 20, האיש היחיד על פני האדמה שהיה מסוגל לכתוב פירוש מלא לכל ספר הזוהר ("פירוש הסולם"), כתב במשנתו, שהחל משנת 1995 חוכמת הקבלה תיפתח להמונים. ולמה? כי אותה אהבה עצמית שעליה דיברנו קודם, תתחיל להגיע למיצויה.

והרי זה כבר לא סוד שהאדם המודרני הגיע לשובע מהאגואיזם שלו, שלעולם דוחף אותו לרוץ אחר הנאות עצמיות, ולעד מותיר אותו ריקני ובהרגשת נחיתות. היום רבים מאיתנו מגששים באפלה אחר איזה ניצוץ שיאיר לנו את הדרך להשתחרר מכבלי האגואיזם הנורא. אז בל"ג בעומר הזה, ניצתת מדורתו של שמעון בר יוחאי, כל מה שעלינו לעשות הוא לפתוח את סוגרי הלב, ולבדוק אולי יש בכוחה של אותה אש בוערת, להנחות אותנו ישירות לגילוי הדרך אל מקור האור. אותו האור שחיפשתי מאז ילדותי.